בית קפה המדינה (1989) בע"מ נ' סיטהכל

החלטה

החלטה תישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר א תשע"א, 21/02/2011 במעמד הנוכחים.

צחי אלמוג, רשם

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע צ'ק על סך 40 ₪ (קרן ליום 8.9.90) שמשכה המבקשת על חשבונה בבנק הבינלאומי הראשון לפקודת המשיבה. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 15.5.95 והאזהרה נמסרה למבקשת ביום 20.8.95. המבקשת טוענת בתצהירה להאריך לה את המועד להגשת התנגדות משום שלדבריה החוב בתיק ההוצאה לפועל נופח ובמשך 20 שנה לא קיבלה כל הודעה, בקשה, או מכתב על החוב בגין הצ'ק. עוד היא טענה כי היא זקוקה להארכת מועד של 30 יום על מנת לאפשר לה להגיש באופן מסודר התגוננות כדין.

בבקשה נלווית שצירפה לתצהירה, טענה כי לא זכור לה אם הצ'ק נמשך על ידה ובאילו נסיבות וכי יש לראות בחומרה את המשיבה כמי שהמתינה עשרים שנה ומעולם לא פנתה לחייבת. עוד היא ציינה כי פנתה לב"כ הזוכה במגמה לפתור את העניינים בהבנה וכן ציינה כי טרם עמדה לחקירת יכולת על גבי החוב.

המבקשת נחקרה על תצהירה. המבקשת לא מכחישה את חתימתה על הצ'ק. מבדיקת תיק ההוצל"פ עולה כי המסירה לחייבת בוצעה לחייבת ביום 20.8.95, כאשר האזהרה חזרה בציון "סירב לקבל".

סעיף 79א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע:

"מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו...". היינו – על הטוען כנגד הרישום במחשבי ההוצל"פ, מוטל הנטל לסתור (ראו גם: רע"א 8040/98 - מרים פרושינובסקי נ' סמואל שטרן .תק-על 99(2), 549 ,עמ' 550). סעיף 79א' נוקב, במפורש, גם ב"אזהרה" ולכן יש לבחון האם סתר החייב את החזקה לכאורה הקבועה בתקנה. תקנה 12(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, אמנם מחייבת את הזוכה לשמור על האזהרה, אולם אין היא מפרשת מה תהא התוצאה, כאשר האזהרה לא נשמרה (כגון שאבדה) ואין היא קובעת, שבמקרה כזה לא ניתן יהיה להוכיח, בדרך אחרת, המצאת האזהרה. אומנם אין בתיק אישור מסירה סרוק, אולם חזקה כי הנתונים המופיעים במערכת ההוצאה לפועל הם נתונים נכונים המשקפים את ההליכים בתיק, וזאת, בהעדר ראיה לסתור מצד המבקשת. עוד עולה מבדיקת תיק ההוצל"פ כי אכן משנת 95 ננקטו עיקולי צד ג' כנגד המבקשת, ואף קיימת החלטה בתיק מיום 29.12.96 לפיו ניתן צו עיכוב הליכי הוצל"פ כנגד מיטלטלין, ללמדך שכבר בתקופה זו נקט הזוכה בהליכים כנגד החייבת. המבקשת אף העידה כי הבקשה לעיכוב הליכי עיקול המטלטלין באה מאחר שהמשיבה פנתה לבית הוריה עוד באותה התקופה,ומכאן שנסתרת הטענה כי המבקשת לא קיבלה אזהרה או לא ידעה על החוב.

כידוע, במסגרת בקשה להארכת מועד, על המבקש ליתן טעם מיוחד מדוע הוא מבקש להאריך בו את המועד והפסיקה קבעה כי מדובר בטעם חיצוני שאינו בשליטת בעל דין. במקרה זה אין בתצהירה של המבקשת כל טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד וכאשר עולה מתיק ההוצאה לפועל כי ננקטו הליכים בסמוך לאחר פתיחת התיק ואף נעשתה פניה לבית המשפט לעכב עיקולי מיטלטלין בעקבות אותם הליכים בתיק ההוצאה לפועל. מאחר והמבקשת לא הראתה כל טעם מיוחד, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד. אף לגוף העניין אין כל נימוק בבקשה לגבי החוב נשוא הצ'ק והטענה כי הצ'ק לא זכור למבקשת, איננה טענת הגנה, ואף אינה עולה בקנה אחד עם טענתה בבקשה כי ניסתה לפתור את העניינים בהבנה ולעמוד לחקירת יכולת. לפיכך, אני מורה על שפעול הליכים בתיק 2603565957 וכן מחייב את המבקשת בהוצאות בסך 750 ₪.

אני מורה למזכירות להעביר את הסכום המופקד בתיק זה לתיק ההוצאה לפועל ולשלוח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר א תשע"א, 21/02/2011 בהעדר.

צחי אלמוג, רשם

הוקלד על ידי: קארין אסרף התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: